ניתוח זה נקרא הרמת סינוס פתוחה או סגורה. פעולה ניתוחית זו היא ההתערבות הכירורגית הנפוצה ביותר כיום לצורכי בניית עצם לגובה לשם התקנת שתלים דנטליים.
ברוב המקרים ככולם הרמת הסינוס תבוצע על ידי אותו רופא אשר אמון על ביצוע הליך השלת השיניים כולו.
שני הסינוסים המקסילאריים בשני צדי הלסת העליונה, ממוקמים מתחת ללחיים, ממש מעל לשיניים ולצדי האף.
החיסרון – החשש משייפות הבלוק לחלל הפה גורמת לזיהום, יכולה לגרום לאיבוד הבלוק.
במעמד הביקור במרפאה לצורך ביצוע הבדיקה המקדימה מקבל המטופל מרשם לתרופות אותן ייטול ביום ביצוע ההליך עצמו ולמשך זמן מה לאחריו.
יציבות האזור חיונית להצלחת הטיפול ולכן יש להימנע מהפעלת כוחות, לעיסה או הברשה על אזור ההשתלה במשך כשבועיים לאחר ההשתלה.
אם במצב כזה חסרה עצם לסת ורוצים לבצע שתלים, הרופא המנתח יבצע הרמת סינוס, דהיינו הזזה של חלק מהסינוס למקום גבוה יותר, והשתלת עצם לסת כדי לעבות את הקיים.
הרמת סינוס פתוחה זה ניתוח נפרד ומקדים לניתוח ההשתלה, ובו אנו פותחים את חלל הסינוס ומרימים את רצפתו כדי לייצר מקום לשתלים.
אמנם הרמת סינוס היא פרוצדורה מקדימה לטיפולי שתלים דנטליים, אך חשוב להבין כי מחסור בעצמות השיניים מהווה גורם מסכן בפני עצמו. אי הקפדה על ביקורת שגרתית אצל מומחי כירורגית פה ולסת (במיוחד אלו שנמצאים בקבוצת סיכון עקב ספיגת עצם מוגברת) עלולה לגרום לתופעות קרא עוד בלתי רצויות כמו שיניים עקומות (עקב המרווח שנוצר ביניהן), מחלות עששת וחניכיים.
רוב המטופלים חווים רק מעט אי נוחות לאחר ניתוח הרמת סינוס. יכול להיות שבימים לאחר הניתוח תחוו נפיחות ודימום קל מהאף או מהפה.
טיפות אף- יש להתחיל להשתמש במשך שבוע בטיפות אף מסוג אוטריוין או אלרין במינון של שתי טיפות בנחיר בצד המנותח או בהתאם להוראות הרופא.
היתרון: חוזק, חומר נספג ומוע צורך בפרוצדורה כירורגית נוספת של הוצאת הפלטות והברגים.
הסיבוך הנפוץ הוא התפתחות של "סינוסיטיס אקוטית" מספר ימים או שבועות לאחר הניתוח. התופעה מלוות בחום, בלחץ במערות האף מתחת לעין ובתחושה לא נעימה. טיפול אנטיביוטי ייחודי ומתאים יכול להיות הפתרון, אך לפעמים יהיה צורך בהתייעצות עם רופא אף אוזן וגרון.
אחוז קטן מהמקרים מזדהם ואז יש צורך להוציא את כל החומר המושתל ואז הסימנים הקליניים חולפים והמצב חוזר לקדמותו.